הרובוט הלומד חלק ב' – שלושת רכיבי הלמידה

מיועד למיטיבי לכת, אבל כל אחד מוזמן לקחת משהו
 
עד כה דברתי על הלמידה ברמת התוצאה, כלומר גורם היוצר ומשפיע על המבנה של תבניות המוח שלי והופך אותי לרובוט ייחודי בין כל הרובוטים האחרים. כעת אדבר על הלמידה מבחינת מרכיביה ועל היכולת שלי להשפיע, אם בכלל על תהליך הלמידה.

תחילה אציג את התנאים ההכרחים ליצירת למידה אפקטיבית עבורי:
  • מערך תקין של חיישנים (אברי חישה), ברמת הסיב הבודד (פיקסל), המחובר ללא הפרעה ללמערך הנוירונים במוח.
     
  • הווצרות של פער בין המצוי לרצוי (הפער הוא בין הגירוי, לבין מה שכבר נמצא בתבניות המוח הקיימות). רק כאשר נוצרים פער ודיסוננס, מופעל התהליך האוטומטי, של הווצרות תבנית חדשה במרחב התודעה. הכלי האפקטיבי ביותר הינו שאלת שאלות, שיוצרות פער. השאלות יכולות להגיע מחוץ לתודעה (תקשורת) או מתוכה (מחשבה).
    בכל מקרה, עצם השאלה מעבה את הסינפסה ולכן את התבנית. דבר זה חוזר על עצמו לא רק בשאלה, כל אזכור של התבנית מחזק אותה ולכן גם הנסיון להחליש תבנית קיימת, דווקא מחזק אותה. זהו אחד מהמעגלים הזדוניים הקיימים.

     
  • יכולת של המוח ליצור קישוריות בין נוירונים (סינפסות), בצורה אקראית, שתענה על הגירוי בצורה אפקטיבית ותצור תבנית מוח. התבנית היא הזכרון של חווית יצירת התבנית, כלומר בתבנית מאוחסנים הן נתוני החוויה שיצרה את התבנית והן את הפעולה שנננקטה.
    סה"כ התבניות, הן הזכרון האישי שלי.
    אין מקום מרכזי, שמתפקד כזכרון, כמו במחשב, בה במידה שאין במוח כל אפליקציה, שתשתמש בזכרון הזה.

     
  • תבנית המוח הינה למעשה רפלקס, אשר יופעל בכל פעם שגירוי זהה, יקלט בחיישנים. ההפעלה תהיה תמיד זהה, כמו של  אופקוד  המוכל במיקרו פרוססור. כדי שתבנית תהיה אפקטיבית, רמת התקפות הסטטיסטית שלה צריכה להיות מקסימלית. אם התבנית לא תהיה ניתנת לחיזוי בגדלים השואפים ל 100%, אזי לא יהיה בה תועלת. לדוגמא, אם נקח את התבנית של המילה "אוכל",  אם היא לא תהיה קבועה במשמעותה,  הרי שגירויים זהים, לא בהכרח יפעילו אותה פעם אחר פעם אחר פעם ואני אשאר רעב. בלשון מדעית, רמת האנטרופיה של התבנית, כלומר רמת אי הסדר, שואפת לאפס. התייחסות לנושא הובאה על ידי פרופסור הוראס בארלו
     
    "I think it can be seen at once that predictive associations derived from less complete information, would be less reliable, and that an animal using an inefficient method would be at a disadvantage compared with one that made the correct computation)
(CONDITIONS FOR VERSATILE LEARNING,HELMHOLTZ’S UNCONSCIOUS INFERENCE,
AND THE TASK OF PERCEPTION
Horuca Barlow
Physiological Laboratory, Cambridge, CB2 3EG, U.K.
 
  • קיום היכולת הייחודית כנראה רק למין האנושי, ליצור פניה מהתודעה אל עצמה ברקורסיה. כאן הגירוי מגיע מתבנית קיימת ובאמצעות הווצרות פער ודיסוננס, מעבה את התבנית הקיימת עצמה.
    קבלת היזון חוזר. התבניות נוצרות בצורה אקראית ולכן בנייה של תוקף או שלילה, נעשית באמצעות היזון חוזר מבחוץ. ללא היזון חוזר, התבנית לא תמומש. טעויות חיוניות לתהליך הלמידה, ממש כמו הצלחות, שכן ההיזון החוזר לגביהן, יוצר את ה"כוונון העדין" של התבנית.
שלושת רכיבי הלמידה:
  1. העתקה וחיקוי - קליטה פסיבית של המידע האובייקטיבי שנקלט באמצעות הפוקוס ואין לגביו כל זיהוי של תבנית קיימת. רק לאחר שהמידע נקלט, נוצרת תבנית מוח ראשונית ש"מאפשרת" את השימוש במידע הזה להבא. עד ליצירת התבנית הראשונית, הנושא שהמידע התייחס אליו, כלל לא היה במערך התודעה שלי. לא ידעתי שזו בכלל אופציה. תהליך זה אינו רקורסיבי.
  2. קוגניציה - תהליך של עיבוי התבניות שכבר קיימות במוחי.  גירוי שמגיע מפעיל תבנית, ולמרות זאת, נוצר פער בין הגירוי עצמו, לבין מה שהתבנית יכולה לבצע. הפער מפעיל את הדיסוננס שפונה אל התבנית עצמה ומוסיף לה קישורים סינפטיים ומעבה אותה. התבנית החדשה, כבר תהיה גמישה יותר ועוצמתית יותר. ככל שאתמחה בתחום מסויים, כן ילכו התבניות שנוצרו, מול תחום זה ותגדלנה, רמת התקפות תעלה והן יכסו היבטים רבים נוספים שקשורים בתחום התמחותי. ברור שבמצב זה, לא "אשמע" כמעט גירויים ששונים ממה שכבר קיים בתבנית שלי, כי הדיסוננס יהיה גדול מדי ויגרום לי להגיב בדחייה. הקוגניציה אם כך, היא זו שאחראית על האינטליגנציה שלי. אני אינטליגנט רק עד כמה שהתבניות במוחי מאפשרות לי להתמודד עם גירויים. אינטליגנציה היא אם כן, תוצאה ולא יכולת.  כמו שאיינשטיין אמר ובתרגום, "גאונות היא עשרה אחוזים של השראה ותשעים אחוז של הזעה".                      
  3. טרנספורמציה - סוג למידה שבונה קשר סינפטי חזק, בתחום צר מאד. אין בטרנספורמציה תרומה לרמת האינטליגנציה האינטלקטואלית, אלא, אם בכלל, לרמת האינטליגנציה הרגשית. הטרנספורמציה נלמדת בדרך של העתקה חוזרת ונשנית של דפוס קבוע אחד בתוך כל תבנית או הפעלה של תנאים קיצוניים. התהליך הוא של יצירת פער גדול ביותר בין גירוי לתבנית קיימת וכפייה של דרך פעולה שמוכתבת מבחוץ. היצירה של טרנספורמציה נעשית בשתי דרכים אפשריות:
  • התנייה – יצירת קשר קבוע בין גירוי לפעולה, אשר לא נוצר באמצעות המנגנון הקוגניטיבי. לדוגמא להציע פרס על התנהגות חיובית.
  • טראומה – יצירת קשר בין פעולה לפגיעה שעוקף את המנגנון הקוגניטיבי, כי הוא יוצר סיכון השרדותי ברמה זו או אחרת. לדוגמא, אם תגנוב, תקבל עונש.
הטרנספורמציה אם כן, יוצרת פעולה בכיוון ההפוך של התבנית האוטומטית וזו חשיבותה. הטרנספורמציה מהווה כלי של איזון ובקרה על ההתנהגות ומונעת פגיעה בי. ללא טרנספורמציה, חלק מהתבניות שלי היו מופעלות ללא בקרה, אולי הייתי לוקח אוכל ממישהו בכוח, רק כי אני רעב או חוצה את הכביש כדי להגיע הביתה, מבלי לבדוק את מצב התנועה. 
הטרנספורמציה יוצרת משמעת. המרכיב הטרנספורמטיבי בכל תבנית, הוא הגורם להתבגרות המנטלית, שכן ההבדל בין ילד לבוגר, הינו במידת הבקרה והמשמעת, שקיימות בו, על הפעולות היומיומיות.
התוצאה של למידה טרנספורמטיבית הינה בחירה של פעולות והתנהגות, שאינן "טבעיות" לי, אלא נכפו מבחוץ. סביר להניח שכאשר המרכיב הטרנספורמטיבי מופעל, יווצר דיסוננס שיפנה חזרה לתודעה ותבנית אחרת שמתאימה יותר לנסיבות, תבחר. אני אופיע כ"שקול" וכ"ענייני" ואהיה אפקטיבי ביותר.
הבנה והכרה אינן עושות הבדל. אין בהן טרנספורמציה
סיכום
תהליך הלמידה הוא אוטומטי, מופעל על ידי פער ודיסוננס וממומש בתבניות מוח שנוצרות בצורה אקראית, כדי לסגור את הפער. הלמידה אם כן, הינה כל המרחב של יצירת ושינוי של האישיות, זו הסיבה לכך שאין הבדל בין קליטת מידע של כתינוק מהוריו, לתקשורת עם החברים, ללמידה בבית הספר, לטיפול אצל פסיכולוג או מאמן, לקבלת ייעוץ ו/או כל תהליך תקשורתי אחר, אשר משפיע על המבנה של תבניות המוח.
 
 
יגאל אפרתי מאמן טרנספורמטיבי  אימון אישי, משפחתי ועסקי. 054-7855144 , yigalef@gmail.com ,  רבי עקיבא 5 הרצליה 46423